לוי זלוסצר ואח' נ' חברת דואר ישראל בע"מ

פסק דין

עניינו של תיק זה אשר בפניי, הינו תביעה קטנה בסך 20,078 ₪, אשר הגישו התובעים כנגד הנתבעת בגין נזקים אשר נגרמו להם לטענתם, בשל הגעתה באיחור של חבילה אשר נשלחה לביתם של התובעים ביום 21.9.10, באמצעות דואר שליחים שמספרה IL07002221087 , מקריית חיים לרמת גן.(להלן: "החבילה" ו/או "דבר הדואר").

החבילה אשר נשלחה לכתובת התובעים ברמת-גן, כללה 170 רימוני חרס עליהם נחרטו שמם של התובעים וכן תאריך חתונתם, אותם יעדו התובעים לחלק לאורחים אשר השתתפו בחתונתם שנקבעה ליום 1.10.10.

כפי טענתם של התובעים, על פי פרסומיה והתחייבותה של הנתבעת, היתה אמורה החבילה להגיע לידיהם בתוך יום עסקים אחד.

במסגרת כתב התביעה מתוארת בפירוט השתלשלות האירועים, כדלקמן:

ביום 21.9.10, נשלחה החבילה אל התובעים באמצעות דואר השליחים. באותו היום הושארה הודעה בתיבת הדואר של התובעים, לפיה נעשה בשעה 16:50, ניסיון למסור את פריט הדואר. כפי טענת התובעים, באותו המועד, לא נעשה ניסיון ליצור עם קשר. (ההודעה שהושארה בתיבת הדואר של התובעים צורפה כנספח 4 לכתב התביעה).

ביום 22.9.10 (יום רביעי בשבוע), הודיע נציג מדואר השליחים ברמת גן לתובע 1 (להלן: "התובע"), כי החבילה תימסר לידו רק ביום ראשון 26.9.10. התובע מצידו הודיע לנציג כי החבילה דרושה לו באופן מיידי כיוון שהוא מתחתן בשבוע הבא. כפי טענתו של התובע, נציג הדואר עימו שוחח, כמו גם נציגים נוספים סירבו לבקשתו והתעקשו כי החבילה תועבר רק ביום ראשון. לאחר פנייה שנעשתה מטעמו לפניות הציבור של דואר שליחים, הופנה התובע שוב לדואר השליחים ברמת גן, שם קיבל הבטחה מפורשת לפיה החבילה תימסר לידו ביום שישי 24.9.10 בין השעות 9:00-12:00.

חרף האמור, ועל אף שיחות טלפוניות נוספות שקיים התובע עם מוקד השליחים ברמת גן, אשר הבטיחו כי החבילה כבר מגיעה, לא הגיעה לביתו ביום 24.9.10.

ביום 24.9.10 , שחל כאמור ביום שישי בשבוע, גילתה התובעת 2 פתק שהושאר בתיבת הדואר של התובעים אשר נושא את הלוגו של הנתבעת. לטענת התובעים הפתק אינו מציין מס' פריט או שעה, ושם השליח שנרשם בו אינו קריא. בפתק נרשמו הספרות 24/9 בשורת התאריך. כן לטענת התובעים שליח הנתבעת שהשאיר את הפתק לא ניסה ליצור עימם קשר. (הודעה על משלוח בדואר שליחים מיום 24.9, חתומה בידי נציג הנתבעת צורפה כנספח 5 לכתב התביעה).

בבוקר יום ראשון 26.9.10, פנה שוב התובע למוקד רשות הדואר וכן למוקד דואר שליחים שם נמסר לו על ידי הנציגה כי לא ניתן להעביר לידיו את החבילה. גם פניות נוספות שביצע התובע למוקד רשות הדואר כמו גם לפניות הציבור של דואר שליחים לא הועילו שכן אלה טענו בפני התובע כי היה ניסיון להעביר לידיו את החבילה פעמיים באמצעות שליח ולנוכח האמור החבילה לא תועבר לידיו פעם נוספת באמצעות שליח. נציגת הנתבעת הציעה לתובע להגיע למוקד הדואר בבני ברק ולאסוף בעצמו את החבילה.

בסופו של דבר הגיעה התובעת 2 למוקד הדואר בבני ברק ואספה בעצמה את החבילה שמשקלה 5 ק"ג.

כפי טענת התובעים לאחר שפתחו את החבילה ובדקו את תחולתה, מצאו כי 23 רימונים הגיעו כשהם שבורים, זאת חרף כך שאלה נארזו בידי שולחם היטב.

במסגרת תביעתם ביקשו התובעים לתבוע הנזקים כדלקמן: הפסד שעות עבודה של התובעים בסך 825 ₪; מחיר משלוח בדואר אקספרס בסך 45 ₪; הוצאות נסיעה טלפונים ופקס בסך 500 ₪; עוגמת נפש בסך 5,000 ₪; שווי פיצוי בגין הרימונים השבורים לפי 23 רימונים במכפלת התעריף המקסימאלי בסך של 596 ₪ , הקבוע בסעיף 1 לתקנות הדואר (היקף האחריות לדברי דואר פנים), תשס"ו – 2006 (להלן: "תקנות הדואר"), ובסה"כ בגין רכיב זה סך של 13,708 ₪.

במסגרת כתב הגנתה עתרה הנתבעת לדחיית התביעה.

הנתבעת טענה כי לא היה במקרה זה כל איחור במסירה וכי נעשו שני ניסיונות למסור החבילה לידי התובעים מטעם השליח שהגיע עד לפתח ביתם, הן ביום המשלוח, 21.9.10 בשעה 16:56, והן ביום 24.9.10, בשעה 14:31, לאחר שתואמה עימם המסירה. הנתבעת הוסיפה והפנתה לפרק ו' לחוק הדואר, התשמ"ו – 1986 (להלן: "החוק"), הקובע את אחריותה וחסינותה בגין נזקים הנגרמים לדברי הדואר הנשלחים באמצעותה.

ביום 24.7.11, התקיים בפניי דיון במהלכו חזרו הצדדים על טענותיהם. התובע אישר בפניי כי כל רימון עלה לתובעים סך של 5 ₪, אולם התובעים עותרים לפיצוי בסך של 600 ₪ בגין כל רימון בשל הנזקים שנגרמו להם בעקבות רשלנותה של הנתבעת. ב"כ הנתבעת טען מנגד כי על פי תקנות הדואר הפיצוי המקסימאלי הינו בסך 596 ₪ בגין משלוח, גם אם המשלוח כלל מספר פריטים.

בהתאם להחלטתי מיום 24.7.11, המציא לידי כל אחד מהצדדים פסיקה התומכת לטענתו בטענותיו.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות שבפניי, ובחנתי טענות הצדדים, לרבות הפסיקה שהובאה בפניי, מצאתי לקבל את התביעה באופן חלקי, כפי שיפורט להלן.

כבר נפסק כי על פי לשון חוק הדואר ותכליתו צומצמו המקרים בהן ניתן להגיש תביעות כנגד הנתבעת לתנאים שבחוק הדואר (בר"ע (נצ') 108/09 חברת דואר ישראל בע"מ נ' אומנות המזרח התיכון ייבוא ושיווק בע"מ ואח' (אתר נבו) וההפניות לאסמכתאות שם).

להלן יובאו החיקוקים בחוק הדואר הרלבנטיים לענייננו;